עשר סיבות לשמוח שנתניהו סוף סוף הולך הביתה

[Ultra Instict]

הסרבנות למשא ומתן. אני לא מאלה שמייחסים כוונות טובות מידי לאלה מבין ראשי ממשלות ישראל שניהלו משא ומתן עם הפלסטינים. בחינת השתלשלות העניינים מראה שתום לב לא היה התכונה הבולטת איתה הגיעו הישראלים לשולחן המשא ומתן, ובכל זאת: מאז החלו הישראלים לשאת ולתת עם הפלסטינים, עוד מאז ממשלתו האחרונה של שמיר, היה נתניהו לראש המדברים כנגד כל משא ומתן שכזה. כמובן שהוא עצמו לא הצליח לעמוד בסטנדרט אותו קבע לאחרים, כהרגלו (נשא ונתן עם ערפאת על פינוי חברון בהסכמי וואי, נשא ונתן עם אבו מאזן, ואף היה הראשון להוציא לפועל הסכם החלפת שבויים עם חמאס), אך הוא כן היה זה שהרג את המשא ומתן המדיני והביא אותו לשיממון הממושך ביותר מאז החל. לצד שותפו על מלא אהוד ברק, אחראי נתניהו להשתרשות שקר ה"אין פרטנר" בחברה היהודית בישראל, שקר שגזר עלינו שנות מלחמה ארוכות ושפיכות דמים בלתי פוסקת. לא בלתי מופרך לקוות לכך שהמחליף של נתניהו יחליף גם את פוזיציית הסרבנות למשא ומתן אותה השריש.

השקר. אין שום ערך להבטחה או התחייבות היוצאת מפיו של נתניהו, בפומבי או בסתר. בהתחלה זה הקרין כלפי פנים – התחייבויות בהן לא עמד, הבטחות לשותפים מהן התעלם, התנערות מסיסמאות בחירות והחלפת דעות וחברים. בהמשך זה הקרין החוצה, ובין מנהיגי העולם רווחת הדעה והידיעה שאי אפשר להאמין למילה של נתניהו. ציפי לבני היתה זו שרצה על הקמפיין המצליח "נתניהו, אני לא מאמין לו" וגברה על נתניהו בקלפי, מופז קרא לו שקרן, וכך גם כמעט כל מי שעבד לצידו ופרש. התככנות היא לחם חוקו של המשחק הפוליטי, אך נתניהו הפך את השקר לבוטה ומבחיל ממש. רק לאחרונה גילה פטרונו הכלכלי, שלדון אדלסון, כיצד בעת שהפסיד עשרות מיליוני שקלים בעבור נתניהו, סחר – לכאורה – זה האחרון עם יריבו העסקי בקור רוח על חוק נגד ישראל היום. כמה סמלי שמי שהזניק את השקר ועזות המצח לשיאים הללו ילך הביתה על השקר הקטן הזה לשלדון. פרשת 2000, שקר אחד יותר מדי.

השחיתות. זה נכון שביחס לאולמרט, שרון וברק, נתניהו מציג שחיתות אחרת – אך זה בעיקר בגלל שאין לו חברים. שימו לב, הם תמיד מעבר לים, עובדים אצלו במשרות אמון, בני משפחה או צוות העובדים. מבחינה עקרונית, כך מסתמן, נתניהו חולק לכספי הציבור ולמחויבותו כנבחר ציבור את אותו חוסר הכבוד הבולט שמשותף גם לקודמיו. כאילו כל תקציבי והחלטות המדינה נועדו לשרת אותם ואת האינטרסים שלהם, כולל סידורי הביטחון, חקיקה, החלטות ממשלה ומינויים. למרות שזו לא הסיבה העיקרית, צריך לשמוח בהחלט שעוד מושחת, סורר ורודף שלמונים – לכאורה – מפנה את מקומו בכנסת ובממשלה.

המאבק בתקשורת. קשה להחליט מי התחיל, התקשורת נגד נתניהו או נתניהו נגד התקשורת. אך בעוד הצדדים מתקוטטים חובה להבהיר: תקשורת שמבקרת ראש ממשלה היא סימן לתקשורת בריאה, מתפקדת, נשכנית ומעניינת. ראש ממשלה שתוקף תקשורת, לעומת זאת, זה סימן למדינה חולה, רקובה, לשלטון אלים ולדמוקרטיה בנסיגה. המתקפות של נתניהו כלפי עיתונאים וכלי תקשורת לא נגמרו רק בתגובות ארסיות או בציוצים מבשרי-טראמפ. ממש לא. במשך שנות שלטונו עסק נתניהו באובססיביות בחקיקה ובקידום צעדים נגד כלי התקשורת בישראל מתוך איבה אישית ונקמנות: רשות השידור, התאגיד, ערוץ 10, ישראל היום, ידיעות אחרונות, yes ווואלה ועוד. לא היה מישהו שקדם לו בטירוף הזה, וסביר שאף אחריו לא יהיה. לצד המתקפה הזו החלה בשנות שלטונו של נתניהו הצרת צעדיהם של ארגונים בחברה האזרחית העוסקים אף בחופש המידע, על אף שאינם כלי תקשורת. לצערי, אין שום אינדיקציה לכך שסילוקו של נתניהו יעצור את הרדיפה הזו.

קריסת קונספציית ניהול הסכסוך. נתניהו הוא המוביל העיקרי של המדיניות שאומרת שאין לישראל את היכולת לסיים את הסכסוך, אלא רק לנהל אותו. מעבר למופרכות הטקטית ולתבוסתנות שטמונה באמירה הזו, היא קורסת בסופו של דבר – כפי שמעידים מצב הביטחון האישי של המתגוררים בין הירדן לים, ומצבה הדיפלומטי של ישראל בעולם. צריך לומר, גם אחרי נתניהו הימין יוותר על כנו – ומולו הכוחות המאמינים בחובה לחתור לסיום הכיבוש. אך קונספציה אחת ששולטת פה בכיפה תאבד את אחד הדוברים הרהוטים ביותר שלה (עוד מאז שנות התשעים בספרו "מקום תחת השמש"), ומי שמנסה ליישם אותה כבר שנים. זה טוב וזה משמח.
הקיסר הולך הביתה. כן, מעבר לכל השמחות הקטנות והטובות על כך שהוא לא יהיה פה, זו ההבנה הגדולה ביותר: נתניהו, האיש שנראה שתמיד היה פה ותמיד יהיה, שאין כוח בעולם שיכול להזיז אותו ממקומו, עוד רגע כבר לא יהיה פה. זה יקח עוד זמן, וחקירות, וכותרות, וספינים ואש וגופרית, אבל עכשיו כבר אפשר לראות את הסוף – תחשבו על הכותרת בבוקר שאחרי. גיים אובר. נתניהו לא היחיד: גם הכיבוש, הסכסוך בין היהודים לפלסטינים, מדינת ההון הגדול, העוני והדיכוי נראים כל כך מובנים מאליהם, תמיד היו פה ותמיד יהיו. אבל לא, אף אחד לא נשאר לנצח.
עכשיו אנחנו מסיימים עם נתניהו, ומחר – עם כל מה שהאיש הזה מסמל.

[ToriiNo]

בזכות הבנאדם הזה המדינה שלנו מתקדמת,מתפתחת גדלה ומתרחבת
מי שחושב שבנאדם שמחזיק בעשרות מליוני דולרים בכיס הוא צריך כספי מדינה הוא טועה ובגדול..
לעומת גנץ אדם גמגמן יהיר טיפש ואגואיסט שאפילו לשמור על כלב פינצר לא הייתי נותן לו.